גזר דין בתיק ת"פ 11524-03-11

מעשי הנאשמים והרשעתם

שני הנאשמים הודו במיוחס להם בכתב האישום שתוקן, במסגרת הסדר טיעון, לאחר הליך גישור שנוהל בפניי. בהסדר הסכימו הצדדים על מסגרת ענישה, לפיה התביעה תעתור בעניינו של נאשם 1 לעונש ראוי של 21 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו, לצד מאסר על תנאי וקנס כספי, ובעניינו של נאשם 2 - לעונש ראוי של 11 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו, מאסר על תנאי וקנס כספי ואילו ההגנה תטען לעונש באופן חופשי.

הנאשמים הם חברים ומכירים את מוראד מסרווה (להלן: " המתלונן") מהעיר טייבה.

על רקע סכסוך, שמהותו אינה ידועה במדויק למאשימה, ביום 5.2.11 או בסמוך לכך, קשרו הנאשמים קשר לסחוט בכוח כספים שלא כדין מהמתלונן, בדרך של חטיפתו, הכאתו וכליאתו.

במסגרת הקשר ולשם קידומו, ביום 5.2.11 בשעות הערב, יצרו הנאשמים קשר טלפוני עם המתלונן וקבעו להיפגש עימו בתחנה המרכזית בתל אביב.

בהתאם לסיכום, בסביבות השעה 17:00, הגיעו הנאשמים ברכב מסוג סיטרואן (להלן: " הרכב") לתחנה המרכזית בתל אביב, שם פגשו במתלונן. בפוגשו במתלונן, היכה נאשם 1 את המתלונן בפניו והכניסו בכוח לרכב, בו נהג נאשם 2 והשניים הסיעו את המתלונן, בניגוד לרצונו, לעבר קלאנסווה.

במהלך הנסיעה, המשיך נאשם 1 להכות את המתלונן ואף עבר, בשלב מסוים, למושב האחורי, בו הוא ישב, ומנע ממנו לצאת מהרכב. נאשם 1 נטל מהמתלונן את מכשיר הטלפון הנייד שלו (להלן: " מכשיר הטלפון"), בעוד הנאשמים דרשו ממנו אלפי שקלים בתמורה לשחרורו.

בהגיעם לשדה בפאתי קלאנסווה, עצרו הנאשמים את הרכב והמתלונן ניסה להימלט. בתגובה לכך,  היכה נאשם 1 את המתלונן בפניו בעוד נאשם 2 אחז בו בכוח, על מנת למנוע בריחתו מהרכב.

נאשם 1 איים על המתלונן, כי באם יפתח את דלת הרכב וינסה להימלט הוא יירה בו וכן בעט בבטנו. נאשם 2 המשיך בנסיעה, עד הגיעם למקום מגודר בקרבת מקום, נאשם 2 פתח את דלת הרכב ונאשם 1 הוציא את המתלונן בכוח. נאשם 2 היכה את המתלונן בראשו באמצעות מקל, בעוד נאשם 1 צעק על המתלונן ודרש ממנו שישלם לנאשמים 8,000 ש"ח בכל חודש.

בהמשך, וכחלק מהקשר לסחוט את המתלונן ולהטיל עליו מורא ופחד, הביא נאשם 2 מקרבת מקום כלב גדול ושיסה אותו במתלונן. כתוצאה מכך נשך הכלב את המתלונן בידו.

כתוצאה מכך, נגרמו למתלונן סימן חבלה בקרקפת מאחור, המאטומה סביב עין שמאל, סימני נשיכה בכף יד ימין, סימני חבלה בעורף ודימום תת עורי בראש.

לאחר מכן, הכניס נאשם 1 את המתלונן לרכב ואיים עליו: "יא בן זונה אם תצעק מילה אחת אתה נשאר פה עד הבוקר". על מנת למנוע את בריחתו של המתלונן, אזקו אותו הנאשמים באזיקוני פלסטיק ובעודו כפות היכוהו בכל חלקי גופו, תוך שהם חזרו ודרשו ממנו שישלם להם אלפי שקלים.

בהמשך, ניסה המתלונן לגייס את סכומי הכסף על ידי כך שהתקשר, באישור הנאשמים, לחברו ולארוסתו, אך הדבר לא עלה בידיו.

למחרת בבוקר, לאחר שהנאשמים הותירו את המתלונן כפות ברכב למשך הלילה, התקשר המתלונן, לדרישת הנאשמים, לארוסתו וביקש ממנה לגייס כסף לצורך שחרורו. במהלך שיחת הטלפון, נטל נאשם 1 את המכשיר  ודרש מהארוסה להעביר לנאשמים סכומי כסף בתמורה לשחרורו. בלית ברירה, ולאור חששה שהנאשמים יפגעו במתלונן, נתנה הסכמתה לעשות כן.

בעקבות כך, שחררו הנאשמים את המתלונן באיזור טייבה כאשר נאשם 1 הותיר את מכשיר הטלפון של המתלונן אצלו. בהמשך ומשנוכח נאשם 1 לדעת, כי במכשיר הטלפון שנטל מהמתלונן מצויות תמונות שיש בהן כדי לפגוע בפרטיותם של המתלונן וארוסתו יצר קשר עם האחרונה ואיים עליה כי באם לא תעביר לידיו סכומי כסף יפרסם  את התמונות האמורות ברבים.

בשל חששה מאיומי נאשם 1, שיפרסם התמונות, העבירה ארוסת המתלונן לידי הנאשם 1 סך של 6,500 ש"ח. בתמורה השיב לה נאשם 1 את מכשיר הטלפון ותקליטור שעליו צרב את התמונות האמורות.

בעקבות תלונה, שהוגשה על ידי המתלונן כנגד הנאשמים, נעצר נאשם 2 ביום 22.2.11. נאשם 1, שידע כי הוא עומד להיעצר, התקשר למתלונן עשרות פנים ואיים עליו בפגיעה שלא כדין בגופו אם לא יחזור בו מתלונתו וכן בניסיון להדיחו בחקירה.

על פי אלה הורשע נאשם 1 בעבירה של קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: " החוק"), בעבירה של כליאת שווא, לפי סעיף 377 לחוק, בעבירה של סחיטה בכוח, לפי סעיף 427(א) סיפא  לחוק, בעבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 335 וסעיף 333(א)(2) לחוק, בעבירה של הדחה בחקירה לפי סעיף 245(ב) לחוק, בעבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק ובעבירה של סחיטה באיומים (כלפי ארוסתו של המתלונן) לפי סעיף 428 סיפא לחוק.

על פי אלה הורשע נאשם 2  בעבירה של קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, בעבירה של סיוע לכליאת שווא, לפי סעיף 377 יחד עם סעיף 31 לחוק, בעבירה של סיוע לסחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) סיפא יחד עם סעיף 31 לחוק ובעבירה של סיוע לחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 335 ו- 333(א)(2) יחד עם סעיף 31 לחוק.